תלמידים מספרים

איך עזרו לי השיעורים עם עדה בטכניקת אלכסנדר?
מטופלים מספרים:


הדרך שלי לחופש: מסע ריפוי דרך גוף ונפש.

הסיפור שלי מתחיל לפני הרבה שנים, עוד בילדות. הייתי ילד מכונס וביישן. את המחשבות והרגשות שלי הייתי שומר לעצמי בלבד. היציבה הגופנית שלי גם היא הושפעה מביישנותי. כתפיי היו משוכות תמיד כלפי מעלה, והראש היה שפוף ומוטה מטה.

ככל שעברו השנים, ההיסטוריה הנפשית והגופנית שלי גרמה לי לכאבים בגב התחתון, כאבי צוואר וכאבי ראש. הכאב החמיר בצבא עם הדרישות הפיזיות והנפשיות, ולאחר מכן בלימודים. כשנדרשתי לשבת ולקרוא שעות ארוכות.

התחום אותו למדתי קשור בטיפול בנפש, ובמסגרתו למדתי לתת תשומת לב למה שקורה לי בפנים, ברמה הנפשית. עברתי שפע של הדרכות, קראתי וקראתי. כתבתי וחקרתי את הנפש מכיוונים שונים.

הצלחתי להתקדם ולהפוך מילד מכונס וחסר ביטחון לאדם מצליח לפי הסטנדרט של עצמי. עם זאת, הכאבים הגופניים נותרו והחמירו, ובמקום עמוק נותרתי הילד המכונס והמופנם.

בשלב זה בחיי, בעודי אבא לילד קטן ועם עוד ילדה בדרך, הגעתי לעדה, מורה לטכניקת אלכסנדר.

בשיעור הראשון, נתבקשתי לעשות דברים שלא חשבתי שאני יכול לעשות. במקום להתאמץ - להירגע. במקום להיות עסוק במחשבות - להטות את הקשב שלי החוצה לעולם. בשיעור הראשון בטכניקת אלכסנדר, הרגשתי שמשהו משתנה אבל לא יכולתי לשים את האצבע. חזרתי הביתה ואמרתי לאשתי שנראה לי שמצאתי משהו שונה מכל השיטות האחרות. בעבר, ניסיתי שיאצו, מתיחות וחיזוק שרירים שונים. דבר לא עבד. כאן בשיעור הכל היה אחרת, ההנחיות היו הפוכות ממה שלמדתי עד כה.

אט אט, עם התקדמות השיעורים, שמתי לב לדבר מעניין. כאשר עדה שקדה על שחרור מתח שרירי מהכתפיים ולאחר מכן מהרגליים, הצוואר שלי השתחרר. כשביקשה ממני לשבת באופן מסוים, נעלם המתח שאני נושא כל חיי באזור האגן. עדה שמה לב ברגעים האלה וישר אמרה שמה שקורה לי בגוף הוא דבר טוב. התחושה של שחרור השרירים באזורים שונים של הגוף זו חוויה שלא אשכח.

עברתי מכשירים, מטפלים ותרגילים מכל הסוגים. אבל היה משהו בהנחיה לשחרר מתח שרירי שהרגיש שונה. מאז שהתחלתי שיעורים בשיטת אלכסנדר, הגוף שלי כבר אינו כואב. הצוואר שלי נינוח, הכתפיים שלי רגועות וכל זה ללא מאמץ. לפעמים אני מתחיל להרגיש מתח בשרירים מסוימים אבל אז מיד מזכיר לעצמי את ההנחיות להזרמת הכיוונים שעדה נתנה לי. בכל שיעור אני מרגיש שאני משתנה. לא רק שהגוף שלי כבר לא כואב, זה כאילו יש תנועה של התרחבות בכל הגוף - מכיווץ לפתיחה, ממאמץ להרגעה.

לאורך השיעורים, אני לומד דברים בסיסיים שחשבתי שאני יודע לעשות אך כאשר פגשתי את השיטה התבדיתי... דברים בסיסיים כמו ישיבה, הליכה, שכיבה. אני לומד להיות מודע כשאני זז וגם כשאני לא נע בכלל.

ההשפעה של השיעורים על חיי היא עצומה. לא רק שאיני סובל מכאבים שזו המטרה המוגדרת שלשמה באתי. לחציי החיים פחות מעמיסים עליי. אני מרגיש קליל ושמח יותר. יהיה נכון לומר, ואיני מגזים, שהפכתי לאיש משפחה טוב יותר, אדם טוב יותר. ואת השיעורים אני כמובן ממשיך.

א.ל.

רציתי להודות לך על המפגשים שלנו 🌸

אני מרגישה שאני עוברת בזכותך תהליך מדהים. מפתחת מודעות לגוף ולנפש.

שיטת אלכסנדר מאוד עוזרת לי גם בכאבים הפיזיים וגם ישירות בנגינה - נפתח לי הצליל והנגינה הפכה לנינוחה וטבעית יותר.

היא גם משפיעה על היומיום שלי, על איך שאני הולכת ומתנהלת בשגרה.

תודה רבה לך. את עוזרת לי ונותנת לי השראה 💗

ס.

....הטיפול שלך זה כמו עריכה לשונית.

הגוף הוא הטכסט ואת העורכת. אחרי שיעור כזה, אפשר יותר טוב להבין אותו והוא גם יותר קליל.

ת.

באתי בעקבות כאב גב. הכאב נעלם, ואני נכבשתי.

בזכות שיטת אלכסנדר ועדה אני לומדת בחודשיים האחרונים שפה חדשה. אני לומדת לדבר אל הצוואר שלי, שתמיד התעלמתי ממנו עד שהתכווץ לי בו שריר. עכשיו אני מסבירה לו איך לשאת בקלות את הראש, או איך להרחיב את הרווחים בין חוליות הצוואר, שבעקבותיהם יתרחבו חוליות עמוד השדרה ויתרחקו זו מזו. העיניים המתבוננות שלי הפכו, בהזמנת עדה, להיות חלק מה'דיבור' הזה, שנעשה בלי קול - במחשבה בלבד.

עדה נוגעת בעדינות בנקודות שונות בגוף [...] 'שימון' של מפרקי הירך והכתף, הצוואר, הקרסול, העקב ואצבעות הרגליים שמתבקשות להתפרס.

כל פגישה היא הנאה. אני מתמסרת לרוגע ולהיכרות עם אזורים בגוף שכמעט לא הייתי מחוברת אליהם. הבנתי את חשיבות הצד החיצוני של כף הרגל, את משולש התמיכה, את חשיבות העקב, את הפריסה של אצבעות כף הרגל.

אני לומדת להניח, להרפות, להירגע. אני משקיעה בעתיד שלי - בהליכה, ביציבה, בישיבה מול המחשב, בלימוד הרגלים שיהיו חיסון נגד נפילות, כאבים וצרות אחרות בעתיד.

אני מצפה שהשפה הזאת תהפוך ל'שפת אם' טבעית, כתובה בגוף.

שעת הטיפול הזאת היא השעה הכי טובה שלי בשבוע.

ת.

פרקינסון ואלכסנדר - הילכו יחדיו?

ברצוני לשתף בחוויה מאד מיוחדת אשר חוויתי בעת טיפול בשיטת אלכסנדר אצל עדה תומר.

אני סובלת ממחלת פרקינסון כתשע שנים.

העבודה עם עדה מתקיימת כשבע שנים, וכל מפגש פותח בפני התנסות ואפיקים חדשים הנותנים לי כלים להתיישר, להזדקף, לבצע ולהבין פעילויות שתשמורנה על צלם האנוש שלי (ככל הידוע, מחלת פרקינסון לא "מגויסת" למטרה זו אלא להפך).

במהלך הפגישות, כשאנו עובדות על שולחן הטיפולים, לעתים אני מתנתקת ומפליגה.

בפגישה האחרונה קרה דבר מופלא: "יצאתי" מגופי לטיול. טיול רגשי/רוחני במרחב היקום.

כל גופי כולל הגפיים היו משוחררים ללא רעידות, ללא נוקשות, ללא תנועות בלתי רצוניות. כל זה, ללא תרופות שהייתי אמורה לקחת כ-40 דקות לפני הטיפול.

עם סיום הטיפול "והנחיתה בארץ" הרגשתי נינוחה ומשוחררת. לקחתי את התרופות המיועדות. המיוחד כאן: כל תופעות הלוואי שמופיעות בעת שאני מאחרת בנטילת התרופות לא הופיעו. לא הופיע אי שקט מוטורי . נמשכה תחושת השקט והרוגע.

חווית הטיפול בשיטת אלכסנדר מאפשרת לי לגלות ולהיפגש עם יכולות הטמונות בגוף ולתת להן ביטוי תוך תחושת נינוחות ושחרור.

מתוך כך אני מעלה השערה שגם אם שוקע הסינוקלין בתאי הגוף, אין הוא מונע את כל פעילויות התא. נשארת יכולת ליישם פונקציות מוטוריות ורגשיות למינהן.

ש.

התנסותי בטיפול בשיטת אלכסנדר

לשיטת אלכסנדר התודעתי לאחר שחליתי במחלת פרקינסון וחוויתי את הקושי לשלוט בתנועה ובתחושה של התקפי קיפאון וחוסר יציבה נכונה. סבלתי מהתקפי הפרעה בשיווי משקל והופעת צרידות בקול.

במהלך העבודה של עדה איתי, למדתי איך להיות מודעת להליכתי ועמידתי, ליחס שקיים בין מיקום הראש, הצוואר, הגוף והגפיים. למדתי כיצד להתנהל בצורה מודעת ולהגיע לתפקוד גופני נכון יותר שתרם מאד להרגשתי כאדם שלוקה במחלה שעיקר השפעתה על מערכת התנועה, אבל סוחפת את הנפש - לא פחות.

העבודה עם עדה תרמה גם להבנתי את הקשר בין גוף לנפש, את הדרך בה קשיי עקב המחלה משפיעים על התנהלותי היומיומית עם איברים שונים בגוף.

ההקשבה של עדה, הבנתה, תמיכתה והאמפטיה שלה הם עמוד השדרה של עבודתה עמי.

ש.

המפגש שלי עם עדה קרה אחרי שנה של טיפולים בסרטן.
מצבי הגופני והרבה יותר הנפשי, היה בכי רע.
את שיטת אלכסנדר לא הכרתי, אבל את עדה כן.
שנים ידעתי שעדה מטפלת בשיטת אלכסנדר, אבל כנראה חיכיתי לזמן המדוייק להגיע אליה.
ההצעה החברית ללכת לקבל טיפול אצל עדה היתה בספונטניות מוחלטת והתקבלה במידי ובאהבה.
באתי, רזה, כחושה, ירודה ובעיקר ללא רוח חיות.
השינוי היה מידי, כבר בפעמים הראשונות, יצאתי מרחפת קלילה ובעיקר בתחושה מאוד טובה ומחזקת.
עדה כמטפלת בשיטת אלכסנדר, היא בעצם השיטה. הטיפול נובע ממנה כאילו היא חיה כך, וזהו ! ( לא בכאילו).
מאז, פעם בשבוע, באופן עיקבי, אני מחכה לשיעור והוא נעשה חלק מסדר חיי.
השיעור בשבילי הוא מפגש שמאגד בתוכו ידע, הקפדה, הקשבה, רצינות ומודעות, בצירוף, תמיד, אבל תמיד, חיוך ושביעות רצון.
עדה נמצאת בזמן השיעור כל כולה, בהבנה שגם היא כרגע בעצם נוכחת והשיעור הוא תהליך משותף, לשום יעד . רק תהליך.
ההבנה הזו מאפשרת המון פתיחות, גורמת לי לשחרר ולסמוך והכי הרבה להניח!!
הידע שאפשר לשלב את כל אברי, נפשי ורוחי יחד ולזכות בחוויה שמשפרת את תפוסי החשיבה וההתנהגות שלי לעומק, והפעם דרך גופי, היא חוויה חדשה ומעצימה בשבילי.
יצירת שיתוף הפעולה בין שתינו מביא מתוכו את האמת שצפונה בתוכנו שהיא התגלמות האהבה.
כלומר אפשר כך לראות את שיטת אלכסנדר = עדה = אהבה.
תודה לך עדה יקרה

ד.

ככל הנראה לולא נסיבות מצבי הבריאותי לא הייתי נתקל בעדה, אך עליי לציין בראשונה כי היכרות זו חוללה את השינוי לו גופי היה זקוק כל כך. לאחר פריצת דיסק בגבי פניתי לכל שיטה וטיפול אפשריים. ללא הועיל. אמנם במקביל גילתי כי יוגה עושה הקלה מסוימת עבורי, אך מהיום בו התחלתי את הטיפולים בשיטת אלכסנדר עם עדה חיי השתנו.
הכרת השיטה ע"י עדה והטמעתה בתודעתי בחיי היומיום היא זו ששינתה את מצבי הגופני ללא הכר. המקצועיות שלה בהטמעת השיטה והיחס האישי המותאם לגופי הם ללא ספק מהטובים שבבעלי המקצועות בהן נתקלתי.
העובדה שאני ממשיך בטיפולים למרות שמצבי הגופני טוב כיום, אומרת הכל על רמת המחויבות ההדדית אותה אני חש כלפי עדה.
תודה על המסירות, הלמידה ועל כל מה שאת.

ד.

אחד מהרווחים הגדולים של השיעורים עם עדה היה להפסיק להתעלם מהצרכים של הגוף וללמוד להפעיל אותו נכון. יש הבדל בין "לשבת" ו"לשבת נכון", יש הבדל בין "ללכת" ו"ללכת נכון" וכך בכל תחומי החיים שקשורים לתנועת הגוף. הבדלים אלו לא ידועים ולא נראים לעין, וכאן טמונה הסכנה הגדולה. במשך השנים, ההפעלה הלא נכונה גורמת לנזקים חמורים בכל המערכות שמתבטאות בכאבים עזים. אני לא באתי בגלל כאבי גב או פריצת דיסק, אחרי שהנזק נגרם. באתי תוך כדי, על מנת לתקן את המעוות בתפיסה שלי של ההפעלה הנכונה של השרירים, של התנועות הנכונות, של חלוקת מאמץ נכון. היום לאחר מספר חודשים של עבודה עם עדה, אני "גבוהה" יותר (כי עמוד השידרה יותר ארוך), אני משקיעה את המאמץ הנכון בפעולות המכניות שאני עושה ואני מרוויחה הרבה נינוחות גופנית וכושר ביצוע שלא הייתי יכולה להשיג בלעדיהם. בעוד שלושה חודשיים יחול יום הולדתי ה-69. אני אסירת תודה לעדה על נכונותה ללמד ועל שפתחה בפני חוויה שלא הייתה מוכרת לי לפני כן.

ת.

לפני כעשרים שנה עברתי תאונת דרכים שתוצאתה היתה "צליפת שוט" – כאבי צואר מתמשכים שנמשכו כ-12 שנים. הבנתי שנגזר עלי לחיות עם כאבים אלה. לימים הצטרפו גם התקפים של כאבי גב שהיו קשים מנשוא. התחלתי לעבוד עם עדה תומר – מורה לאלכסנדר בכל רמ"ח אבריה - אשר טיפלה בי במסירות ובנועם, ולאחר זמן קצר, כאבי הצואר נעלמו כלא היו (עד עצם היום הזה). אני ממשיכה ללכת לעדה תומר מידי שבוע ומרגישה שהגוף משוחרר מכאב. אין לי מספיק מילים להודות לעדה, אך יש לי הרבה מילים להמליץ לכל אדם באשר הוא: ניתן לחיות עם גוף חופשי מכאב!!! ואפשר לעשות זאת בנועם ובלי כאב.

ד.

המפגש הראשון שלי עם שיטת "אלכסנדר" ועם עדה תומר היה בנסיבות כואבות…
דלקת גב תחתון, כאבים בגפיים וחוסר יכולת לצעוד.
היום, שנה אחרי … אני שמחה לדווח כי עדה עזרה להעמיד אותי על הרגליים.
במשך השנה, היא לימדה אותי להכיר את הצרכים של המפרקים שלי, להקשיב להם ולהבין אותם.

א.

שנים רבות סבלתי מכאבי צוואר מתמשכים ובלתי נסבלים.
יום אחד הגעתי לעדה, לשיטת אלכסנדר.
לאחר כמה שיעורים התחלתי לפתח מודעות לגופי וללמוד כיצד ניתן לשחרר. כיצד ניתן להיפרד מדפוסים ישנים ולאמץ חדשים, כאלו שיאפשרו לצוואר שלי לא להתאמץ כשאין בכך צורך.
בשבילי שיטת אלכסנדר היא ממש הצלה. אין לי כאבי צוואר וברגע שהם מתחילים אני יודעת כיצד להרפות ולשחרר את עצמי ואת צווארי מן המעמסה.
בכל פעם שאני מרגישה שאיברים בגופי מתחילים להיתפס ואני שוכחת כיצד לשחררם, אני חוזרת לעדה שתזכיר לי בדרכה המקצועית, העדינה והמחבקת כיצד לאפשר לעצמי את החופש שמגיע לגופי.
אני ממליצה לכולם, זוהי למידה מדהימה, מעניינת ומשחררת.

ז.

בגיל 68, לאחר שנים רבות של ריקוד והתעמלות, הגעתי אלייך במצב שלא יכולתי ללכת יותר מ-5 דקות ללא מנוחה, הלכתי כפוף ולא יכולתי לישר את הרגליים בלילה במיטה. הגעתי שבר כלי. האמת היא שהופתעתי ממצבי, היה לי דימוי עצמי של רקדן צעיר והולך זקוף.

התחלתי לבוא אלייך פעמיים בשבוע וכבר בפגישה השלישית. יישרתי את הרגליים בשכיבה על הגב. הגוף למד, בעזרת דימויים מקסימים, להניח ולשחרר את הצוואר. זו לא הרפיה, זה לעשות שום דבר. משבוע לשבוע הגוף התיישר והכאבים חלפו.

היום אני מקפיד להגיע פעם בשבוע ובכול שעור אני יוצא עם הרגשה שאני יותר גבוה ויותר ישר ומוכן לשבוע נוסף של פעילות.

עדה, תודה לך על המקצועיות, על הנועם שבך, על היכולת שלך להקשיב לגוף שלי ועל זה שהעמדת אותי על הרגליים ונתת לי להיות זקוף בגוף ובנפש.

ג.