השיעורים הם פרטניים - מורה ותלמיד. המורה מנחה את התלמיד בעזרת מגע עדין והוראות מילוליות . בין התלמיד למורה מתרחשת אינטראקציה המביאה לשינוי בהתנהלות התנועתית ולתשומת לב מחודשת וייחודית להרגלי התנועה של התלמיד.
לא. אין צורך בשום סוג של הכנה, פרט להצטיידות בלבוש נוח.
לא. העבודה בתוך השיעור משאירה חוויה המלווה את התלמיד בצאתו מהשיעור. חוויה זו גורמת להנחיות הנלמדות להיטמע ולהיספג במחשבה ובתנועה ללא כל השקעה מיוחדת.
לא. כושר גופני עלול לגרום לכיווץ יתר של השרירים ולנוקשות במפרקים. בתהליך הלימוד של טכניקת אלכסנדר יש מקום לפיתוח גמישות, קואורדינציה והגדלת טווח התנועה של שרירים מסוימים.

אלכסנדר גילה שהגוף האנושי בעולם המערבי סובל מעשיית-יתר שגויה, כלומר מטונוס שרירים מוגבר ולא מאוזן. לכן, ההנחיה בשעורים הראשונים תהיה להניח, להרפות, פשוט לא לעשות כלום. זאת במטרה לאפשר לגוף לסגל לעצמו מהות תנועתית חסרת מאמץ, שונה מההרגל שהיה עד כה.
אין לכך תשובה חד משמעית. כל אדם מגיב באופן שונה לתהליך למידה וריפוי. אך אם תלמיד מגיע עם תלונות על כאבים, אחרי מספר שיעורים קטן, בדרך כלל 3-5, הכאבים יחלפו.
היתרון העיקרי הוא שכל אדם, בכל גיל ובכל מצב, יכול ללמוד את הטכניקה וליהנות מהבראה ומשיפור באיכות החיים הכללית שלו. מכיוון שתהליך הלימוד הוא מעמיק ויסודי, התוצאות נשמרות לאורך זמן והתלמיד יכול להיות אחראי על בריאותו ללא תלות במורה.
לא. העבודה בשיעור אלכסנדר נעשית בעדינות וברכות. ניתנות הנחיות למחשבה ולפעולה אך אין מצב של הפעלת כוח או אילוץ כלשהו.
השרירים בגוף האדם מפותחים מרגע לידתו באופן טבעי, מדויק ונכון. המושג "פיתוח שרירים" מתייחס למצב שבו השריר מקוצר ומכווץ כדי לעמוד במוסכמות כלשהן לגבי כוח או יופי. במהלך החיים, בגלל הרגלי תנועה שגויים, נגרם נזק לשרירים על-ידי הזנחה ורפיון. גם מצב זה אינו רצוי. לכן, יש לשאוף לתת לשרירים את התנאים האידאליים שבהם יהיו באורכם האופטימלי ויפעלו ביעילות. דוגמה לכך ש"פיתוח שרירים" אינו יעיל תמיד אפשר לראות אצל רקדנים וספורטאים הסובלים מכאבים שונים, בעיקר כאבי גב ורגליים, למרות עיסוקם המתמיד בחיזוק שרירים ובפיתוחם.